זהר

טז) קם סבא ואמר רבי רבי במאי אוקימתא סוד יבום וחליצה, דהא ברירא דמלה שמענא, אמר ליה מה דשמעת אימא, אמר ודאי ברזא דיבום אשכח אתרא ההיא נשמתא ערטילאה, הדא הוא דכתיב גם צפור מצאה בית, ודא נפש דאתיא בגלגול זמנא קדמאה, ודרור קן לה, דא רוחא דאתיא בגלגולא זמנא תניינא, אשר שתה אפרוחיה, דא נשמתא דאתיא בגלגולא זמנא תליתאה, ומינה נפקין אפרוחין דאינון בנין, וברזא דיבום כלהו תלת נחתין בבת אחת, הדא הוא דכתיב אם ישים אליו לבו רוחו ונשמתו אליו יאסוף, לבו דתמן נפש, רוח בכנפי ריאה, נשמתא במוחא, וכלהו חד בקטורא חדא, אבל חליצה איהי שזבת ההיא נשמתא ורוחא ונפשא דאינון קטירין בתלת קשורין דחויא, ורזא דמלה נפשנו כצפור נמלטה מפח יוקשים הפח נשבר ואנחנו נמלטנו, קם רבי שמעון כדי לנשקא ליה, פרח מיד ולא אתחזי.
(תקון כ״ז נדפס בהקדמה כי שם ביתו)

תרגום

טז) קם סבא ואמר וכו׳. קם הזקן ואמר רבי רבי במה העמדת סוד יבום וחליצה שהרי בירור. הדבר שמעתי. אמר לו מה ששמעת אמור. אמר ודאי בסוד היבום מצאה מקום אותה נשמה ערומה. זה הוא שכתוב גם צפור מצאה בית, וזו נפש שבאה בגלגול פעם ראשונה. ודרור קן לה, זו הרוח שבאה בגלגול פעם שניה. אשר שתה אפרוחיה זו הנשמה שבאה מגלגול פעם שלישית, וממנה יוצאים אפרוחים שהם בנים. ובסוד היבום כל השלש יורדות בבת אחת, זה הוא שכתוב אם ישים אליו לבו רוחו ונשמתו אליו יאסוף. לבו ששם נפש, רוח בכנפי ריאה, נשמה במוח. וכולם אחד בקשר אחד. אבל חליצה היא מצילה אותה נשמה ורוח ונפש שהם קשורים שלושה קשרי הנחש. וסוד הדבר נפשנו כציפור נמלטה מפח יוקשים הפח נשבר ואנחנו נמלטנו. קם שמעון כדי לנשק אותו, פרח מיד ולא נראה.