זהר

טז) בגוונא אחרא, באמצעיתא דיוקנא דאדם, ואתאחידא ביה מתרין סטרין, כגוונא דדרועין, מסטרא דא ומסטרא דא. ודא א, דיוקנא ורזא דיליה, אדם איהו. ועל דא רשימא אל"ף, בריש ספרא דדברי הימים, דהא לא אתא ההוא ספרא אלא לאשלמא אדם בסתרוי ודרגוי, באינון תולדין דיליה, למהוי כולא חד אדם שלים.

פירוש הסולם

טז) בגוונא אחרא באמצעיתא וכו': האפן הב' הוא, שבאמצע הא', שהיא הו' העומדת באלכסון, הוא צורת אדם. שה"ס הקו האמצעי, ונאחזות בו מב' צדדיו כעין ב' זרועות, שה"ס ב' קוין ימין ושמאל, מצד זה ומצד זה. וא' זו הצורה והסוד שלה הם אדם, וע"כ נרשמת הא' בראש ספר דברי הימים, כי הספר הזה לא בא אלא להשלים צורת אדם בסתריו ומדרגותיו, עם אלו התולדות שלו, המובאים בדברי הימים, שיהיה הכל אחד, אדם שלם.