זהר

טז) אלא, בגין דלא מטא זמנא, לאעברא בעלמא ההוא אוירא דכייא, דעביד לבושין. ובג"כ לא אלביש לון, אלא כמה דהוו. וכך יהא לתחית המתים, בר דזוהמא דקדמיתא לא אשתכחת תמן.

פירוש הסולם

טז) אלא בגין דלא וכו': ומשיב. אלא בשביל שעוד לא הגיע הזמן להעביר בעולם אותו אויר הטהור העושה לבושים. ומשום זה לא הלביש אותם, אלא שעמדו לתחיה כמו שהיו מקודם לכן. וכך יהיה לתחיית המתים, חוץ שהזוהמא של הגוף הראשון, לא יהיה נמצא שם.