זהר

טז) אלא, כמה דהאי עין קיומא דגלגלא, דלא יכלא גלגלא לאתקיימא, אלא בבת עין דיליה. הכי יוסף איהו כעין לכל אינון שתא דסחרין ליה. מימיניה תלתא, ומשמאלא תלתא, ואיהו מקיים לון. והכי איהו לכל עלמא, דהא עלמא לא קיימא, אלא על אינון שיתא, ושביעאה דעלייהו.

פירוש הסולם

טז) אלא כמא דהאי וכו': ומשיב. אלא כמו הקיום של גלגל העין הזה, שאין גלגל העין יכול להתקיים אלא בבת עין שלו, דהיינו הנקודה השחורה שבעין, שה"ס מלכות, שהיא רביעית לחג"ת, כך הוא יוסף. כי יוסף כולל בתוכו המלכות הזו, והוא כמו העין, לכל אלו ששת הצבעים המסבבים את בת העין, שמימינו שלש, דהיינו בעין ימין יש שלשה צבעים, לבן אדום ירוק, שהם חג"ת, שהם מסבבים את בת העין, שהיא המלכות. ומשמאל שלש, דהיינו בעין שמאל יש ג"כ שלשה צבעים שהם כנגד נה"י, והוא מקיים אותם, שבת העין מקיימת הג' שבימין שהם חג"ת, והג' שבשמאל, שהם כנגד נה"י. וכך הוא, יוסף, לכל העולם, כי העולם אינו עומד, אלא על אלו הששה, והשביעי שעליהם. דהיינו רק על היסוד שהוא עליון על הששה, ושהוא ספירה שביעית, כנ"ל.