זהר

טז) ויאמר ה' אל אברם. מה כתיב לעילא וימת הרן על פני תרח אביו וגו'. מאי איריא הכא אלא עד ההוא יומא, לא הוה בר נש, דמית בחיי אבוי, בר דא. דכד אתרמי אברם לנורא, אתקטיל הרן, ובגין דא, נפקו מתמן.

פירוש הסולם

טז) ​ויאמר ה' אל אברם וגו': מה כתוב למעלה מזה, ​וימת הרן על פני תרח אביו וגו'. ומקשה, מה משמיענו כאן, שאומר על פני תרח אביו, ואם תאמר שעל פני משמע בחיי אביו. הכי עד היום הזה לא היה אדם שמת בחיי אביו חוץ מזה, ומכל מקום לא כתוב בו על פני, דהיינו הבל שמת בחיי אדם אביו, חנוך שלקח אותו אלקים בחיי ירד אביו, דכד אתרמי אברם וכו': ומתרץ, כשהשליכו את אברם לאש נהרג הרן. ומשום זה יצאו משם, מאור כשדים. ועל כן כתוב על פני תרח אביו, כלומר, שגרם לו יציאתו משם.