זהר

טז) פתח ואמר, רעיא מהימנא, האי כלה דילך, קב"ה יהב לה לאברהם לגדלא לה לגבך, ובגין דאיהו נטיר לה, אתקריאת ברתיה. הה"ד, בת היתה לו לאברהם ובכל שמה. ובה קיים כל אורייתא כלה, ואפילו עירובי תבשילין. הה"ד, וישמור משמרתי וגו'. ואיהו הוה לגבה אומן, כגון ויהי אומן את הדסה. וקב"ה בריר ליה בגינה, הה"ד ויי' ברך את אברהם בכל. וגדיל לה מכל מדות טבין, וגמיל לה חסד, וסליק לה בגדולה במדת חסד דאברהם, והוה ביתיה בגינה פתוח לרווחה, למגמל חסד עם כל באי עולם.

פירוש הסולם

טז) פתח ואמר רעיא וכו': פתח ואמר אליהו, רעיא מהימנא, כלה זו שלך, דהיינו המלכות, נתן אותה הקב"ה לאברהם, לגדל אותה בשבילך, ומשום שהוא שמר אותה, היא נקראת בתו, זהו שאמרו, בת היתה לו לאברהם ובכל שמה (כנ"ל ויחי אות רע"ז) ובה קיים כל התורה כולה, ואפילו עירובי תבשילין. ז"ש וישמור משמרתי וגו' והוא היה אליה. אומן. כמו ​ויהי אומן את הדסה. והקב"ה ברכו בשבילה. ז"ש וה' ברך את אברהם בכל. וגידל אותה בכל מדות טובות וגמל לה חסד, והעלה אותה בגדולה, במדת החסד של אברהם. והיה ביתו, בשבילה, פתוח להרוחה, לגמול חסד עם כל באי עולם.