זהר

טז) ויאמר מואב אל זקני מדין עתה ילחכו וגו'. ר' חייא פתח, ויראני את יהושע הכהן הגדול עומד לפני מלאך יי' וגו'. כמה אית ליה לב"נ, לאסתמרא אורחוי בהאי עלמא, ולמהך בארח קשוט. בגין דכל עובדוי דב"נ כתיבין קמי מלכא, ורשימין קמיה, וכלהו במניינא. נטורי תרעי קיימין וסהדין, קיימי ותבעי דינא תריצין. ודיינא קיימא לקבלא סהדותא, ואינון דטענו טענתא מרחשן, ולא ידיע אי יהכון מימינא, ואם ישמאלון משמאלא.

פירוש הסולם

טז) ​ויאמר מואב וגו' עתה ילחכו וגו': ר' חייא פתח ​ויראני את יהושע הכהן הגדול עומד לפני מלאך ה'. כמה יש לבן אדם לשמור דרכיו בעולם הזה, וללכת בדרך אמת. משום שכל מעשיו של אדם כתובים לפני המלך ורשומים לפניו, וכולם במנין. ושומרי שערים עומדים ומעידים, עומדים ומבקשים דינים ישרים. והדיין עומד לקבל העדות. ואלו הטוענים טענות לזכות את עצמם, דובבים, ואינם יודעים אם ילכו מימין, אם ישמאילו בשמאל.