חיפוש מתקדם

חיפוש חופשי

אות טז

זהר

טז) כתיב ויקרא את שמו נח לאמר זה וגו', אמאי הכא לאמר, ואמאי זה, אלא לאמר, דא אתתא, זה, דא צדיק, כתיב הכא זה ינחמנו, וכתיב התם זה ה' קוינו לו. זכאין אינון צדיקיא דרשימין ברשימו דגושפנקא דמלכא, למהוי בשמיה רשימין, ואיהו שוי שמהן בארעא כדקא יאות.

פירוש הסולם

טז) כתיב ויקרא וכו': שואל, למה כתוב כאן, לאמר ולמה כתוב, זה, ואומר, אלא לאמר הנוקבא, דהיינו מלכות, זה הוא צדיק, דהיינו נח שהוא צדיק, והראיה, כי כאן כתוב זה, ושם כתוב זה ה' קוינו לו, ויליף גזרה שוה, מה זה הנאמר שם הוא ה' הנק' צדיק, אף זה שבכאן הוא צדיק, ורומז לנח, שנקרא צדיק כמו ה'. ושיעור הכתוב הוא, ויקרא את שמו נח, היינו הנוקבא העליונה, שהיא מלכות, קראה אותו נח, לאמר, שהנוקבא אמרה, זה דהיינו נח, ינחמנו וגו',
זכאין אינון וכו': אשריהם הצדיקים הנחתמים ברשימות טבעת המלך, דהיינו הקב"ה, להיות רשומים בשמו, והוא שם שמות בארץ, דהיינו בפי בני אדם, שיקראו כל דבר בשמו כראוי.