זהר

טז) אתו ר׳ יהודה ור׳ יצחק, ונשקוהו. אמרו, בריך רחמנא דזכינא למשמע דא. א״ר יהודה, יאות הוה לההוא ינוקא, דלא ינדע כלא האי, ואנא מסתפינא עליה, אי יתקיים בעלמא בגיני האי. א״ר יצחק, ולמה. א״ל דהא יכיל לאסתכלא, באתר דלית רשו לב״נ לאסתכלא ביה, ומסתפינא עלוי, דעד לא ימטי לפרקוי יסתכל וישגח, ויענשון ליה.

פירוש מעלות הסולם

טז) אתו ר׳ יהודה וכו׳: באו ר׳ יהודה ור׳ יצחק ונשקו אותו. אמרו ברוך הרחמן שזכינו לשמוע זה. אמר ר׳ יהודה טוב היה לאותו ילד שלא ידע כל כך, ואני מפחד עליו שלא יתקיים בעולם בשביל זה. אמר ר׳ יצחק, ולמה, אמר לו, משום שהרי ילד זה יכול להסתכל במקום שאין רשות לאדם להסתכל בו, ואני מפחד עליו שמטרם שיגיע לפרקו ויהיה לאיש, יסתכל וישגיח שם ויענישו אותו.