זהר

טז) מנהון ברישא דמלכא, מנהון בנימין דרישא, דאינון ככביא ומזלי דלית לון חושבנא. מנהון בעיינין. מנהון באודנין. מנהון באנפין. מנהון בחוטמא. מנהון בפומא. מנהון בצואר. מנהון בידים. מנהון בקומה דאיהו גופא. מנהון בשוקין. מנהון באות ברית. מנהון בלבושין דמלכא. דלא הוה לון רשו לאסתכלא יתיר.

פירוש מעלות הסולם

טז) מנהון ברישא דמלכא וכו': מהם שהנבואה שלהם היא בראש המלך היינו כח״ב דראש, שהוא המקום המכוסה בשערות, מהם בשערות הראש, שהם ככבים ומזלות, שמתראים כדמיון של נצוצי אורות טיפין טיפין, שאין להם מספר. מהם בעינים שהן חכמה. מהם באזנים שהן בינה. מהם בפנים, היינו חסד וגבורה דראש שהוא המקום הפנוי משערות, סוד תרין תפוחין קדישין. מהם בחוטם, שהוא תפארת דראש. מהם בפה, שהוא מלכות דראש. מהם בצואר, שהוא כתר דגוף. מהם בידים, שהם חסד וגבורה. מהם בקומת המלך, שהיא הגוף היינו תפארת. מהם בשוקים, שהם נצח הוד. מהם, באות ברית היינו יסוד. מהם בלבושי המלך, שהם מדרגות עולם היצירה. שלא היה להם רשות להסתכל יותר.