זהר

טז) דין, איהו גבורה. משפט, עמודא דאמצעיתא. צדק, מלכותא קדישא מאזני צדק, תרין סמכי קשוט, הין צדק, אות ברית. כלא לאחזאה איך אתנהיג עלמא, אבל לאו דאית לך צדק ידיעא דאיהו דין. ולאו משפט ידיעא דאיהו רחמי, ולאו מכל אלין מדות כלל.

פירוש מעלות הסולם

טז) דין הוא גבורה וכו׳: דין הוא גבורה קו שמאל, משפט עמוד האמצעי תפארת. צדק מלכות הקדושה. מאזני צדק הם שני סומכי אמת היינו נצח הוד. הין צדק זה אות ברית יסוד כי מלכות שהיא נקראת צדק ה״ס הבאר. ושלשה עדרי צאן הרובצים עליה הם נה״י, לכן נקראים כלם ע״ש צדק. (עי׳ זהר ויצא אות צ״ח) הכל להראות איך הנהגת העולם הוא בצדק ומשפט, אבל לא שיש לך צדק ידוע שהוא דין, ולא משפט ידוע שהוא רחמים, ולא מכל מדות אלו כלל, אלא הוא אור פשוט וכולל כמ״ש חז״ל על המן שהיה לחם מן השמים משום שלא נתגשם בהתלבשותו בעולם הזה, שכל אחד היה טועם בו כל מה שרצה, ונמצא שהיה בו בהכרח מן הצורות המשונות והפוכות כי כלום יש לך נותן מה שאין בו, ואיך אפשר שיהיו ב׳ הפכים בנושא אחד, אלא על כרחך שהוא לעצמו הוא פשוט ומופשט מכל הטעמים, וכלול מכל הטעמים באופן שהמקבל הגשמי היה יכול להבדיל לעצמו הטעם שרצה בו, ובדרך זה אפשר להבין כל דבר רוחני שלעצמו הוא יחיד ופשוט מכל הצורות שבעולם, ובביאתו אל המקבל התחתון אז יעשה בו איזו צורה מוגבלת לפי תכונתו. (עי׳ בתלמוד עשר הספירות הסתכלות פנימית ח״א שהאריך בזה).