זהר

טו) לגו מהאי היכלא, קיימין כל אינון, דמקדשין בכל חילא שמא דמריהון, ואתיבו אמן יהא שמיה רבא מברך בכל חילא, ואלין אנון קיימין לגו, בגו האי היכלא, וההוא נהורא דכליל כל גוונין נהיר לון. מההוא נהירו קיימין וחמאן נהורין אחרנין, דאתאחדן ולא אתאחדן בגווייהו. ועילא מנהון משיח, דאיהו עאל וקאים בינייהו, ונחית לון.

פירוש הסולם

טו) לגו מהאי היכלא קיימין כל אנון דמקדשין בכל חילא שמא דמריהון, ואתיבו אישר"מ בכל חילא: בפנימיות של היכל זה, דהיינו תוך הבחינה שניה דחג"ת, נמצאים כל אלו הצדיקים המקדשים בכל כחם את שם רבונם, ועונים אמן יהא שמיה רבא מברך בכל כחם. והיינו בחינה שלישית של ההיכל, שהיא בחינת ג"ר, שאלו הצדיקים שזכו לקידוש השם בכל כחם, וכן לענות אישר"מ בכל כחם, זוכים בהם. ואלין אינון קיימין לגו בגו האי היכלא, ואלו הם הנמצאים בפנימי פנימיות של ההיכל הזה, כי החג"ת דהיכל זה נמצאים בתוך נה"י דהיכל. והג"ר דהיכל נמצאים בתוך החג"ת דהיכל. הרי שהג"ר דהיכל הם פנימי פנימיות של ההיכל, וההוא נהורא דכליל כל גוונין נהיר לון. ואותו האור, הנמצא בחג"ת דהיכל, הכולל לכל גוונין, חו"ב תו"מ כנ"ל, מאיר ג"כ לאלו, הצדיקים הנמצאים בג"ר דהיכל.
מההוא נהירו קיימין וחמאן נהורין אחרנין דאתאחדן ולא אתאחדן בגווייהו בכח האור הזה, שמקבלים מחג"ת דהיכל, עומדים ורואים אורות אחרים, הנתפשים ואינם נתפשים בתוכם, כלומר מרוב גדלו של אור ההוא לא יוכלו להשיגו בשלמות, אלא כמו נתפס ואינו נתפס, הוא להם. אמנם, ועילא מנהון משיח, דאיהו עאל וקאים בינייהו ונחית לון. ולמעלה מהצדיקים, עומד משיח, והוא נכנס ועומד ביניהם, ומוריד להם האור שיוכלו להשיגו.