זהר

טו) רבי יוסי פתח, לדוד מזמור ליי' הארץ ומלואה תבל ויושבי בה. הארץ: דא ארעא קדישא דישראל, דאיהי קיימא לאתשקייא מניה, ולאתברכא מניה בקדמיתא, ולבתר מנה אתשקייא עלמא כלא. תבל ויושבי בה: דא שאר ארעאן, דשתאן מינה, מנא לן. דכתיב, והוא ישפוט תבל בצדק.

פירוש הסולם

טו) ר' יוסי פתח וכו': רי"פ, לדוד מזמור לה' הארץ ומלואה תבל ויושבי בה. הארץ זו היא ארץ הקדושה של ישראל, שהיא עומדת להישקות ממנו, מן ה', ולהתברך ממנו מתחילה, ואחר כך ממנה נשקה העולם כולו. תבל ויושבי בה, זו היא שאר הארצות, השותים ממנו. מאין לנו זה, כי כתוב והוא ישפוט תבל בצדק.