תוכן

טו) אבל בנקבה הם פרשיין ממש, כי נה"י דדכורא נעשו לה פרשיין, ולא בתים, כי אז אינם בסוד אהי"ה, כי אין אהי"ה אלא בסור עיבור. והנה הת"ת ונה"י שלו שהם ד' ספירות נעשו בה בחי' התפילין שלה. וז"ש באדרת האזינו דף רצ"ב ע"ב, דחללא דגלגלתא נהירין ג' גהורין כו', פירוש: כי כבר נתבאר באדרת נשא דף קל"ה ע"ב, כי כשהם בחי' מוחין פנימיים, אינם רק ג' מוחין, כי התרין עטרין הם מתחברים בסוד הדעת, אבל בבחי' אור המקיף שהם בחי' התפילין, אז הם ד' מוחין, כי התרין עטרין נחלקים לשנים. וזהו מה שהקשה כאן ואמר, ואי תימא תלת, ארבע אינון כו', כי לעולם כשהם בבחי' אור המקיף הם ארבע, שהם: אחסנתא דאבוי ודאימיה, ותרין עטרין, וז"ש דמתעטרין כולהו ברישיה ואינון תפילין דרישא, כי העטרה והתפילין הם בחי' אור המקיף. אבל לבתר בבחי' אור פנימי, שהן מוחין דלגו תלת חללי דגלגלתא, אז אינם רק ג' מוחין, וז"ש לבתר מתחבראן, ונהרין ועאלין בגו ג' חללי דגלגלתא כו'. כי עד עתה בבחי' אור המקיף היו ד', ועתה שנכנסו בפנים הם ג' לבד. וביאר הטעם ואמר, משום דמוחא תליתאה כליל לאינון תרין עטרין, ולהכי אינם רק ג' לחוד.