תוכן

טו) הנה ישעיה השיג במלכות דבריאה, וז"ש את אדני שהוא מלכות. ואח"כ בשמעו שהיו אומרים קדוש קדוש קדוש, אמר אוי לי כי נדמיתי, שאני הייתי חושב שהוא המלכות, אך עתה אני רואה כי את המלך ה' צבאות ת"ת ראו עיני. ומה שראיתי בתחלה שלא כהוגן, זה גרם לי כי בתוך עם טמא שפתים אנכי יושב, וז"ש נדמתי, לשון דמיון ומוטעה. ואז ויעף אלי א' מן השרפים וא"ל, כי כך הוא האמת, שלא ראה רק מלכות, ומה שחשב שאינו אמת, הוא האמת, כי גם למטה אומרים קדוש קדוש קדוש, והאמת אצלך בלתי אמת. וישם את הרצפה על פי, על עון עם טמא שפתים.