תוכן

טו) ואם האדם חוטא ושחת, לו לא פגם ח"ו, כי בחלק נשמת חיים אינו פוגם לעולם, שהיא מסתלקת קודם שחוטא, אלא לבניו מומם, לחלק שיש בו משאר עולמות, שהם המלאכים, שהם בניו, שם הוא הפגם והמום, והוא מגלגל לטובה, כנזכר דור עקש ופתלתול.