תוכן

טו) זית הוא יסוד, והיה לו לומר ארץ שמן ודבש, כי זית שמן הוא זכר. אך דע, כי בחי' יסוד לעולם אינו נפרד, שהוא הקוץ של הד', שעליו נאמר טוב שכן קרוב מאח רחוק. שכ"ן קרוב הוא היסוד, המקבל ש"ע נהורין, כמנין שכן, והוא קרוב אליה, ואינו נפרד ממנה. מאח רחוק הוא ת"ת, שלפעמים רחוק ממנה. והשכן הוא קרוב אצלה תמיד, ולזה יש לה הדרת פנים בסיבת הזקן. כי כל הדור פנים הוא תלוי באבר זה, לפי שהוא מקבל ש"ע נהורין שהם בפנים. ולכך סריס אין לו זקן. ולזה רמז בפסוק 'יפה 'תואר 'ויפה 'ויפה 'מראה.