זהר

טו) ורזא לא הביט און ביעקב ולא ראה עמל בישראל, מדאנן בגלותא, דחיקן בין שנאי, ואסתליקת מטרוניתא מן מלכא, ואתרחיקת מניה, הוא ישרי שכינתא ביננא ויפרקיננא, ורזא כה אמר ה' מלך ישראל וגואלו ה' צבאות. ויחי חי, כה אמר ה' השמים כסאי והארץ הדום רגלי.

פירוש הסולם

טו) ורזא לא הביט וגו': וזה סוד ​לא הביט און ביעקב ולא ראה עמל בישראל, שמשמע שביעקב לא ראה און, אבל עמל ראה, מה שאין כן בישראל אפילו עמל לא ראה, והוא משום שהדין נחשב בו ג"כ לרחמים כנ"ל בסמוך. ומפרש זה. מתוך, שאנו נדחקים בגלות בין האויבים, והשכינה נסתלקה מן המלך, שהוא ז"א, ונתרחקה ממנו, נעשה זה לסבה, שלבסוף ישרה השכינה בינינו ויגאל אותנו. כי הדוחק מביאנו לתשובה והתשובה לגאולה. לפיכך גם הדין שבמדרגת ישראל, נהפך לרחמים, וע"כ אוה"כ, כי לא ראה עמל בישראל. אלא כולו רחמים. אבל במדרגת יעקב אינו כן, וע"כ נמצא בו עמל. ולפיכך ברכו המלאך לא יעקב יאמר עוד שמך כי אם ישראל, שיש בו דין ורחמים, דהיינו גלות וגאולה, וכולו רחמים.
ורזא כה אמר וגו': וזה סוד, ​כה אמר ה' מלך ישראל וגואלו ה' צבאות, ויחי, חי, פירוש כי מלך, ה"ס הדין שבשם ישראל,וגואלו, ה"ס הרחמים שבשם ישראל. ושניהם נכללים בצבאות, שהוא נצח והוד, אשר הנצח הוא הרחמים שבו, והוד הוא הדין שבו, ומכונים ויחי, חי, כי הנצח שה"ס רגל ימין, מאיר רק ממטה למעלה ע"כ מכונה ויחי, לשון עבר. וההוד שה"ס רגל שמאל, מאיר גם ממעלה למטה, וע"כ מכונה חי, לשון הוה, וכל זה הוא במדרגה העליונה ישראל, אבל למטה ממנו, כתוב, ​כה אמר ה' השמים כסאי והארץ הדום רגלי, משום שלמעלה במדרגת ישראל, שתי רגלי חי, שרגל ימין שהיא נצח נקרא ויחי, ורגל שמאל שהיא הוד נקרא חי, כנ"ל, אבל כאן הם נקראים הדום רגלי, שהוא לשון דממה, שהוא היפך החיים.