תוכן

טו) ולאדם זה דבריאה, לא היה צווי שלא יאכל מעץ הדעת, כי להיות זה העולם ברור מקליפות, לא היה בו חשש כלל, ולכך נאמר ואת כל עץ אשר בו פרי עץ לכם יהיה לאכלה, כלומר אפילו עה"ד שבתוך הגן, כי באדם זה אין בו חשש.