חיפוש מתקדם

חיפוש לפי כותרת
חיפוש בטקסט

אות טו

תוכן

טו) וטעם הא' הוא, מפני שבו נשלמו כניסת החסדים הפנימיים דאימא, ולא עוד, אלא שבו נכנס החסד העליון שבכולם, הנקרא יומם, יומא דכליל לכולהו יומין כנודע. וטעם הב' הוא, כי בו התחיל התפשטות החסדים המקיפים דאימא. ולא עוד, אלא שבו נתפשט המקיף העליון שבכולם כנזכר.