תוכן

טו) והנה הנחש, לעולם אין לו אחיזה אלא ברגלי הנוקבא, כי רגליה יורדות מות, ואינו נאחז באצבעות שהם לפניה, אלא בעקבותיה, בעקב שהם ב' אלהי"ם שעולים עק"ב, דהיינו באחור שלה. ולכן ותקע כף ירך יעקב, כי במקום ירך יעקב, דהיינו כנגד רגלי הז"א. כי הנה כל שיעור קומתו של יעקב הוא כנגד נ"ה דז"א, ובנצח הוד דז"א ג' פרקין, וכנגד הפרק האחרון דז"א, שהם הרגלים ממש, שם הוא כל ירך יעקב. באופן שאין לו אחיזה אלא בירך, באחור בעקב. והרי הנחש שהוא אחרי האשה, הוא ע"ה, כי כשנכנסים המוחין בז"א, אור דאבא נמשך אל פניו ליעקב, ואור אימא אל האחור לרחל. והנה בפנים, ששם אור אבא, חכמת אדם תאיר פניו, ובאחור שהיא הנוקבא, שם אין חכמה. ולכן הנחש שהוא יונק מאור דאימא, הוא ע"ה, שהוא יונק מהארץ העליונה שהיא בינה. כי אין שם חכמה.