תוכן

טו) א"נ. לרמוז על איזה גבהות רוח והרמת ראש וגאוה דאית בך, תגלחהו, כלומר תעקרהו ותשפיל את עצמך לעפר. ועשתה את צפרניה, כלומר, אם יש בידך איזה גזל או עושק שגזלת וטרפת בצפרנך, כדרך הנץ שטורף בצפרנו ואוכל, והתקנה הוא. שתשיב את הגזלה אשר גזלת, והעושק אשר עשקת. ובזה והסירה את שמלת שביה מעליה. היינו המדים הצואים אשר נעשה ממעשה הרע שע"י נשבית הנשמה ונתלבשת בלבוש נכרי. וישבה בביתך, אז תתיישב בתוך גופך, ולא תצא ממך ותכרת מן העה"ז, ותהיה נעה ונדה, ואתה תלך בלא נפש. שכן דרך החוטא, הנשמה פורחת ממנו, והוא הולך זולתה.