תוכן

טו) ארז"ל בגמרא מנוח ע"ה היה, ומייתי לה מן הדין קריא, דכתיב באליעזר עבד אברהם ותלכנה אחרי האיש, ולא לפני האיש, ובמנוח כתיב (שופטים י"ג י"א) וילך מנוח אחרי אשתו, ולזה אמרו מנוח ע"ה היה. וסוד הענין הוא, כי זו"ן ד"ו פרצופים נבראו אב"א, אמנם האחוריים דבוקים, והראש והזרועות והרגלים היו נפרדים, והנה הדכורא מסגי ברישא, והנוקבא אחרי האיש, כי הנה הנוקבא היא מקבלת האור מן הדכורא, דרך נ"ה שלו, שמקומה שם נגד נ"ה שלו, ונה"י שלו נעשים מוחין אליה, והם נקראים תלמידי חכמים, נ"ה, והם למודי ה', ולכך ארז"ל תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם, שנאמר (ישעי' נ"ד י"ג) וכל בניך למודי ה' ורב שלום בניך, אל תקרא בניך אלא בוניך, כי למודי ה', שהם נ"ה שלו, הם בונים את הנקבה, וז"ש בוניך לשון נקבה.