תוכן
טו) האמנם שעור הכתר דידה, הוא כשעור חצי הת"ת האחרון שבו. ושאר ט' ספירות הם כשיעור נה"י שלו. נמצא, כי כל ספירה אחת שלו, מאלו הג' נה"י, הם כוללים שעור ג' ספירות שלה. כי קו ימין דידה חח"ן, נאחזים בנצח שלו. וקו שמאל דידה, שהם בג"ה, נאחזים בהוד שלו. וקו אמצעי דידה, שהם דת"י, נאחזים ביסוד שלו. הרי שנה"י שלו נקראים שלש, של שלש שלש, והם סוד
התקיעות של ר"ה, שאז נברא אדם וחוה בו ביום. כמו שנאמר, זה היום תחלת מעשיך, אלא שלהשלים העשירית, שהיא המלכות דידה, דתקינו סוד התרועה, ולכן היו תשר"ת תש"ת תר"ת. ובחי' זו, היא הנקרא דינא רפיא, תרועה. וכנגדם תשעה ברכות דר"ה: ג' ראשונות, ג' אמצעיות, ג' אחרונות. וג' אלו נה"י עצמם, סוד מלכיות זכרונות שופרות, ואין להאריך יותר בזה.
