תוכן

טו) ורישא תנינא, אינו כל כך נעלם כמוהו, ולכן נתלבש למטה, בסוד שערות הזקן דדיקנא דעתיקא כנזכר, שהוא יותר חומרי מהבל הפה, אבל אינם בחינת אבר ממש. אבל רישא תליתאה, נתפשט עד החוטם דעתיקא, שהוא אבר עצמיי, ואותו ההבל היוצא משם, הוא נמשך מרישא תליתאה, הנקרא מוחא סתימאה. והנה חוטם הוא בגימטריא ס"ג, והענין הוא, כי אעפ"י שיצא מרישא תליתאה, שהוא שם מ"ה דאלפין, וס"ג הוא לעילא מיניה ברישא תנינא, עכ"ז הענין הוא, כי אמת הוא, שהחוטם הוא ברישא תליתאה, אבל הוא בגימטריא ס"ג, לרמוז כי משם נמשך ס"ג אשר ברישא תניינא, שהוא למעלה ממנו, ומשם יצא רישא תליתאה.