תוכן

טו) דע, כי אדם הראשון הוא ז"א, ויש לו שתי נשים לאה ורחל. וז"א נקרא אדם, שהוא הוי"ה דאלפין העולה מ"ה, בגמטריא אדם. והנה עיקר ההוי"ה, הם אותיות הפשוטות. כי שאר האותיות המילוי הוא בחינת הנקבה, בהיות עדין כלולה בו קודם שנאצלה ממנו. וזה לשתי סיבות: הסיבה האחת, כי הנקבה כולה גבורה ודין, וכן מלוי בגמטריא אלהים, שהוא דין. והסיבה השנית, מפני שכל כחות הנקבה היו בהעלם, גנוזין תוך ז"א, כי עיטרא דגבורה ממנה בנין הנקבה, והיא גנוזה תוך מילוי ז"א, ומשם יצתה לחוץ לבנין הנקבה, באופן כי אורות הנקבה היו המילוי, שממלאין אויר וחלל ז"א, והנה מילוי דמ"ה, הוא בגי' י"ט, כמנין חוה. והרי נתבאר, איך נוקביה נקראת חוה. גם נתבאר איך היא ממש בשר מבשרו.