תוכן

טו) ערבה גי' זרע, רמז לזרע הגבורות שאנו מעוררים לזיווג, ולזה ביום הו"ר חובטים אותה ה"פ, לעורר ה"ג במ"ן שבה ולזה הם ה' בדים לבד. אמנם בלולב, אינם אלא שנים, ב' גבורות המכוסות, שאינם נמתקים אלא בדרך עלית החסדים, כנזכר במקומו. שאחר כך כשמתפשטים במלכות נכנסו אלו ב' בנ"ה שלה ומתמתקין בחג"ת שלה, ולזה נקרא נ"ה ב' בדי ערבה, ב' גבורות דנ"ה. ולזה צריך לקשרם עם ההדס שהם חג"ת, להמתק. ולזה אינה גדילה אלא על המים שהם חסדים, ולכן ג"כ נ"ה דז"א, ושל נוק', נ"ה שלהם לבר מגופא, שהם חג"ת. נמצא שאין להם נ"ה ומהאור והזווג הנעשה בפה א"א, מתפשט אור גדול עד היסוד, ונגדלים נ"ה.