תוכן

טו) והנה, כאשר אמא היא מניקה לבנים, אז נק' א"ל שד"י, ע"ש השדיים המניקים בהם, וכשעולה למעלה, ומסתלקת מעל הבנים, שכבר נגמר יניקתם, אז נק' אמא, אל עליון, גומל חסדים טובים, שאנו אומרים בברכת אבות. וגומל, מלשון ויגדל הילד ויגמל. כי נגמרה זמן יניקה. וסוד אל עליון, הוא בינה, כשעולה למעלה. ושד"י, הוא כשהוא מניקה בשדיים שלה, וכבר ביארנו מה הוא שדי. גם עליון, הוא אחוריים דס"ג, גימ' עליון. ושם א"ל, הוא נגד הפנים דס"ג, שם ייא"י שבו', גימ' א"ל. וזהו א"ל עליו"ן. (גם אהי"ה דיודין עה"כ וד' אותיות גימ' עליון).