תוכן

טו) ואע"פ שאמרנו, שהמלכים שמתו הם הז' מאנין תבירין, מחסד עד מלכות, והוצרכו תיקון. הנה חו"ב ג"כ הוצרכו תיקון, כי הלא בינה היתה תחלה מקבלת האור אב"א, כי לא היתה יכולה לסבול פב"פ, ואז נקטן ונתמעט הכלי שלה, וזה המיעוט נפל למטה. (פי', אחוריים דאו"א הם נפלו, ונעשה מהם יעקב ולאה) וכן חכמה, מאחר שהבינה לא יכלה לקבל האור הנ"ל, גם חכמה לא קיבל האור הראוי לה, אם היתה משפעת פב"פ לבינה, ובחי' זו ירדה למטה. וז"ס ע"ד הצדיק אבד, כי הצדיק שהוא היסוד, כמשפיע לשכינה, אז נותנים לו חלקו וחלקה. אך כשהוא אינו משפיע לשכינה, אז אין לו רק חלק א', ולא מחמת פגם שלו ח"ו, רק מחמת חסרון המלכות המקבלת, שאינה יכולה לקבל באופן אחר. באופן שגם מהאור שהיה ראוי לקבל החכמה, יותר על מה שקיבל עתה, וגם מן הבינה ירד מהם חלק למטה, במקום ז"א.