זהר

טו) ועוד אמר ההוא סבא רבי רבי, והמכתב מכתב אלהי״ם הוא, תרין ידין כותבות מימינא ומשמאלא, אבל חרות על הלוחות עמודא דאמצעיתא, בן י״ה איהו ודאי, כמה מלאכיא ספריא אית לעילא דכתבין זכוון דישראל, וכמה מלאכיא דחותמא דמלכא בידיהון דחתמין זכוון דישראל, וכמה מלאכיא אינון שקלין קלין וחמורין דאורייתא, הדא הוא דכתיב איה סופר איה שוקל, וכד איהו חתים בטבעת המלך דאיהו ו' אין להשיב, חותם איהו ו' חותם אמת, יד כותב ויד חותם ה׳ תתאה כותב ה׳ עלאה חותם, דאינון ה׳ אצבעאן דיד ימינא וה׳ אצבעאן דיד שמאלא, ה׳ תתאה כותב באת ו' דאיהו קולמוס, קנה דדרועא ה׳ עלאה חותם באת י' דאיהו כף היד.

תרגום

טו) ועוד אמר ההוא סבא וכו׳. ועוד אמר אותו זקן, רבי רבי, והמכתב מכתב אלקים הוא, שתי ידים כותבות מימין ומשמאל. אבל חרות על הלוחות עמוד האמצעי (נ׳׳א בן י״ה הוא ודאי). כמה מלאכים סופרים יש למעלה שכותבים זכויות ישראל. וכמה מלאכים שחותם המלך בידיהם שחותמים זכויות ישראל. וכמה מלאכים הם שוקלים קלות וחמורות של התורה. זה הוא שכתוב איה סופר איה שוקל. וכאשר הוא נחתם בטבעת המלך שהוא ו׳ (נ״א י׳) אין להשיב. חותם הוא ו', חותם אמת, יד כותבת ויד חותמת, ה׳ תחתונה כותבת, ה׳ עליונה חותמת. שהן ה׳ אצבעות יד ימין, וה׳ אצבעות יד שמאל. ה׳ תחתונה כותבת באות ו׳ שהוא קולמוס, קנה הזרוע, ה׳ עליונה חותמת באות י׳ שהוא כף היד.