פירוש הסולם
טו)
נהורא דלא קיימא וכו': האור שאינו נמצא בבחינת אור, חקק, ויצא הניצוץ של כל הניצוצות, דהיינו שכל הניצוצות נמשכים ממנו. והניצוץ הכה, דהיינו שנזדווג, ברצון הרצונות, דהיינו באו"א, שבהם מאיר סו"ה, כי חפץ חסד הוא. וכל הרצונות לחסדים שיש בתחתונים נמשכים מהם. והניצוץ נסתתר בו, באו"א, ואינו ידוע.
פירוש, עתה בא לבאר המקור שמשם יצא קו המדה. ונודע שיש ב' נקודות במלכות, הנקראות ניצוץ דמנעולא וניצוץ דמפתחא (כמ"ש בהקדמה ספר הזהר אות
מ"ב ו
מ"ד) אשר עיקר כח הדין שבמלכות הוא ניצוץ דמנעולא, אלא כדי שהעולם יוכל להתקיים, עלתה המנעולא ונמתקה בבינה, דהיינו שקבלה צורת בינה, והיא נקראת מפתחא, שממנו נעשו כל המסכים. ומנעולא זו בכח הדין החזק שבה, היא תולדה, משמאל בלי ימין, ששימש בעולם הנקודים, והאיר ממעלה למטה, שאז נולדה ויצאה המנעולא ושיברה את הכלים. ובעולם התקון, נגנזה מנעולא זו ברישא דעתיק, ומשם באה ונגנזה באו"א עלאין, ונסתתרה שמה.
ונודע שאור השמאל המשמש בלי ימין הוא חשך ולא אור.
(כמ"ש בזהר ב"א אות ל"ד) וז"ש,
נהורא דלא קיימא בנהורא, שהוא אור השמאל בלי ימין שאינו בבחינת אור, אלא הוא חשך.
גליף ונפיק נציצו דכל נצוצין, דהיינו, אור השמאל בלי ימין ששימש בנקודים, שממנו נמשך ויצא ניצוץ המנעולא, שהוא השורש של כל מדרגות הניצוצין שיש במפתחא, וע"כ נקרא,
נציצו דכל ניצוצין. כי כולם יצאו ממיתוק המנעולא בבינה.
ובטש גו רעוא דרעוון ואתטמר ביה, שהכה באו"א עלאין הנקראים רעוא דרעווין, להיותם תמיד בסו"ה, כי חפץ חסד הוא, והניצוץ נסתתר שם.
ולא ידיע, ולא נודע מציאותו שמה.
