זהר

טו) ולבתר, שמן מחלמיש צור. דא אתרא דלעילא, אתרא דיצחק שרי. אע"ג דשמן מסטרא דאברהם, כד ישראל מכשרין עובדייהו, מהפכין דינא לרחמי ודא הוא דאמר לון קב"ה, ויניקהו דבש מסלע, דאתחברן תמר דכר ונוקבא. ושמן מחלמיש צור, כולהו דרגין נגדין שמן, ואפילו אתר דאיקרי צור. והיינו דכתיב, הצור תמים פעלו. דאתהדר צור למעבד פעלו דתמים. תמים דא אברהם, דכתיב התהלך לפני והיה תמים. צור דא יצחק, ואקמוה.

פירוש הסולם

טו) ולבתר שמן מחלמיש וכו': ולאחר כך, שמן מחלמיש צור. זה הוא מקום שלמעלה, המקום שיצחק שורה בו, שהוא קו שמאל. ואע"פ ששמן, שהוא חסדים, הוא מצד אברהם, שהוא חסד, הנה כשישראל מטיבים מעשיהם, הם מהפכים הדין לרחמים, ויונקים שמן שהוא חסדים, מיצחק, שהוא מדת הדין. וזהו שאמר להם הקב"ה, ויניקהו דבש מסלע, דהיינו שנתחברו כמו תמר, שהוא דכר ונוקבא. וכיון שנתחברו זו"ן דכר ונוקבא, אז ושמן מחלמיש צור. היינו, שכל המדרגות מושכות שמן, ואפילו המקום שנקרא צור, שהוא מדת הדין. והיינו שכתוב, הצור תמים פעלו. שחזר צור, שהוא דין, לעשות פעלו של תמים, תמים זהו אברהם, שכתוב בו, התהלך לפני והיה תמים. צור זה יצחק. וכבר העמידוהו.