זהר

טו) וכמה בני נשא אינון בדיוקנא דאדם מלגיו. ומלבר לא אית בהון אלא או עופא, או אריה, או שור, או חייא מאלין מזלות דאתקריאו בבני נשא. ואחרנין בהפוכא, אינון בדיוקנא דאדם מלבר, ולאו הכי מלגו. ועל דא הוו אמרין מ"מ, כל מי שאין תוכו כברו אל יכנס לבית המדרש. דאתחזי באנפוי דיוקנא דאדם, ומלגיו חיוא בישא.

פירוש הסולם

טו) וכמה בני נשא וכו׳: וכמה בני אדם הם בצורת אדם בפנימיותם, ומבחוץ אין בהם אלא, או עוף, דהיינו נשר, או אריה, או שור, או חיה מאלו המזלות שנקראים בהם בני אדם. ואחרים הם בהיפך, שהם בצורת אדם מבחוץ, ואינם כן מבפנים. ועל זה היו אומרים בעלי המשנה, כל מי שאין תוכו כברו אל יכנס לבית המדרש. דהיינו שבפניו נראה צורת אדם, ומבפנים הוא חיה רעה.