פירוש הסולם
טו) וז"ש,
ומתמן שירותא דאקרי עלמא דאתי, שה"ס ישסו"ת שבו נעשית התחלה לגילוי מוחין דחכמה, כי באו"א עלאין אין מאירים אלא חסדים בלי חכמה, כי הם בחינת ג"ר דבינה, והם לעולם בסוד כי חפץ חסד הוא, ואין מקבלים חכמה, אלא בישסו"ת מתחיל גילוי החכמה בקו שמאל שלו. וע"כ נעשית בו מחלוקת, והוא צריך לז"א שייחד אותם ע"י מסך דחירק שלו (
כמ"ש לך י"ג אות כ"ב ד"ה ונתבאר) וע"כ נקראים ישסו"ת
שירותא. ולא או"א עלאין.
ואיהו קצה השמים וכו', כלומר, שישסו"ת הם משפיעים לשמים, שהוא ז"א. וע"כ נבחן לקצה השמים העליון.
בגין דאית קצה כגוונא דא לתתא, דהיינו קצה המקבל משמים, שהוא ז"א.
ואקרי אוף הכי ברוך לקבל תתאי וכו', ולפיכך יש לכוון במלה
ברוך גם במלכות. והטעם שאנו מכוונים באו"א ובמלכות, הוא כי הברכה שאנו מעלים, עולה רק עד המלכות, ששם שרשינו, (
כנ"ל במה"ס אות ב') וע"כ יש לכוון במלה
ברוך, במלכות. אמנם המלכות היא ג"כ בבחינת הקטנות, שגם היא צריכה תקון, וע"כ אנו מעלים המלכות עם ז"א, עד או"א עלאין, שלהיותם תמיד בשלמות הם ראוים לתקן הכל. וע"כ יש לכוון במלה
ברוך, גם באו"א עלאין וישסו"ת כנ"ל. וז"ש
וברוך דא אקרי הכא ברזא דחכמתא עלאה, דהיינו או"א עלאין,
דאמלי לההוא אתר, שהם ממלאים ומתקנים את ישסו"ת כנ"ל.
בחד שביל דקיק דאעיל ביה, שה"ס הדעת המיחד או"א עלאין וישסו"ת זה בזה, שדעת זה ה"ס ז"א שעלה שם למ"ן, ואח"כ יורד ז"א עם ישסו"ת למקומם ומיחד ב' קוין ימין ושמאל דישסו"ת ויוצאים שם ע"י ז"א ג' קוין חב"ד, וע"כ, בסוד תלת מחד נפקי, חד בתלת קיימא, מקבל גם ז"א ג' קוין אלו (
כנ"ל, במראות הסולם אות ח').
