זהר

טו) ואי תימא דקב"ה בעא הכי, ולאו מן דינא. ת"ח, עשו קליפה הוה, וסטרא אחרא הוה. כיון דנפק קליפה ואתעבר, הא מוחא שכיחא, ערלה קדמאה קאי לבר. ברית איהו יקירא מכלא, ואיהו אתגלי לבתר.

פירוש הסולם

טו) ואי תימא דקב"ה וכו': ואם תאמר, שהקב"ה רצה כך, לתת הבכורה לישראל, ואינו מן הדין. בוא וראה, עשו היה קליפה וסטרא אחרא היה. ונודע שהקליפה קדמה למוח, וע"כ יצא ראשון. כיון שיצאה הקליפה, ונעברה, הנה נמצא המוח. ערלה הראשונה, שהוא עשו, נמצא בחוץ. וע"כ יצא ראשון. הברית שהוא היקר מכל, דהיינו יעקב, הוא נגלה אח"כ. וע"כ אין קדימת עשו נחשב לבכורה, כי קליפה וערלה הוא שאין לו שום ערך והשואה עם המוח והברית. אלא שגם הקדים לצאת מאותו הטעם. כי קליפה קדמה לפרי.