זהר

טו) כיון דאסגיאו חייבין בעלמא, כסיאו מלה בגוונא אחרא, בכנפא דמלבושא, והאי מלבושא היא תקונא עלאה, ורזא דמלה, ולא יגלה כנף אביו כתיב.

פירוש הסולם

טו) כיון דאסגיאו חייבין וכו': כיון שנתרבו הרשעים בעולם, כסו הדבר באפן אחר, דהיינו שעושים קנין, בכנף המלבוש, ומלבוש ההוא, הוא תקון עליון, שהוא ז"א, וכנף המלבוש הוא המלכות שנקרא כנף. שרומז ג"כ על זווג ז"א ומלכות, כמו הנעל. וסוד הדבר, ​ולא יגלה כנף אביו כתוב, הרי שהאשה נקראת כנף.