זהר

טו) דאיהו שמא מפרש בעשר מיני תלים. ובשופר, אין פוחתין מעשרה שופרות. ואורייתא, קלא דילה, דיבור דילה, בינה דילה, דאוקמוה איזהו חכם המבין דבר מתוך דבר. מחשבה דיליה. חשיב קמי קב״ה, מכל קרבנין ועלוון, הה״ד זאת התורה לעולה ולמנחה. ע״כ.

פירוש הסולם

טו) דאיהו שמא מפרש וכו׳: שהוא שם המפורש בעשרה מיני תהלים. שהם כנגד עשר ספירות, אף כאן המחשבה היא חכמה, הלב הוא בינה, הקנה ה״ס ז״א, שבו חג״ת נה״י שש טבעות הקנה. הפה הוא מלכות. ועם השורש שהוא כתר הם ע״ס. וע״כ ובשופר אין פוחתים מעשרה שופרות, שהם כנגד ע״ס. והתורה, הקול שלה הדבור שלה, בינה שלה שהעמדנו איזה חכם המבין דבר מתוך דבר, והמחשבה שלה, שהיא חכמה, הם עשר ספירות, כי קול הוא ז״א שבו חג״ת נה״י, דבור הוא מלכות, ובינה וחכמה שלה עם השורש שהוא כתר הן ע״ס. וע״כ התורה חשובה לפני הקב״ה מכל הקרבנות והעולות. ז״ש זאת התורה לעולה ולמנחה. (ע״כ רעיא מהימנא)