זהר

טו) ר' אלעזר פתח, לכו חזו מפעלות ה' אשר שם שמות בארץ, האי קרא, הא אתמר ואוקמוה, אבל לכו חזו, מאי חזו כד"א חזות קשה הוגד לי, בעובדוי, דקב"ה עביד, אתגלי נבואה עלאה לבני נשא. אשר שם שמות, שמות ודאי, דהא שמא גרים לכלא.

פירוש הסולם

טו) ר"א פתח וכו': ר"א פתח הבנת הכ' ​אלה תולדות נח עם הכתוב. ​לכו חזו מפעלות ה' וגו' ושואל לכו חזו, מהו חזו, ואומר, שהוא כמש"ה ​חזות קשה הוגד לי, כי על ידי המעשים שהקב"ה עושה מתגלה הנבואה לבני אדם, וכשהנבואה נגלית ע"י הקדם של מעשים קשים היא נקראת חזות קשה או חזיון. אשר שם שמות, שמות ודאי כי השם הוא הגורם לכל. כלומר ע"כ ודאי הוא שיש לבדוק בהשם של הדבר, כי הקב"ה משים בפי בני אדם לקרא שמות בארץ, ושיעור הכתוב הוא לכו והסתכלו במפעלות ה' באמצעות השמות שניתנו להפעולת בהארץ, ע"י בני אדם, כי הקב"ה שם בפיהם השמות בנבואה, ע"י הקדם של מעשים.