זהר

טו) אלא הכי תנינן. בהאי שעתא דאתכפיתו, למנפל בנורא, כל חד ארים קליה ואמר, גבי כל אינון עמין ומלכין ואפרכיא, חנניה אמר, יי׳ לי לא אירא מה יעשה לי אדם יי׳ לי בעוזרי ואני אראה בשונאי טוב לחסות ביי׳ וגו'. מישאל פתח ואמר, ואתה אל תירא עבדי יעקב נאם יי' וגו׳ כי אתך אני נאם יי׳ להושיעך כי אעשה וגו'. בההיא שעתא, דשמעו כלהו שמא דיעקב. תווהו וחייכו בלצנותא. עזריה פתח ואמר, שמע ישראל יי׳ אלהינו יי׳ אחד.

פירוש הסולם

טו) אלא הכי תנינן וכו׳: ומשיב, אלא כך למדנו. באותה שעה שקשרו את חנניה מישאל ועזריה, להפילם באש, כל אחד הרים קולו ואמר, לפני כל אלו העמים והמלכים והשרים, חנניה אמר, ה׳ לי לא אירא מה יעשה לי אדם ה׳ לי בעוזרי ואני אראה בשונאי, טוב לחסות בה׳ וגו'. מישאל פתח ואמר, ואתה אל תירא עבדי יעקב נאם ה׳ וגו' כי אתך אני נאם ה׳ להושיעך כי אעשה וגו'. באותה שעה ששמעו העמים והשרים את השם יעקב, תמהו וצחקו בליצנות, על ששם בטחונו ביעקב. עזריה פתח ואמר, שמע ישראל ה׳ אלקינו ה׳ אחד.