זהר

טו) פתח ואמר, איכה היתה לזונה קריה נאמנה וגו׳. מאן דהות מהימנא לבעלה, אהדרת לזונה. מלאתי משפט, משפט, ודאי דא קב״ה, צדק, דא כ״י, ובגין דאתערת מלה אחרא, אסתלק מנה קב״ה, ושריא בה רוחא דקטולי. הה״ד ועתה מרצחים. ומה ירושלם קרתא קדישא כך, שאר בני נשא עאכ״ו. הה״ד, זאת תהיה תורת המצורע.

פירוש הסולם

טו) פתח ואמר איכה וכו': פו״א, איכה היתה לזונה קריה נאמנה וגו׳. היינו, איך, מי שהיתה נאמנת לבעלה, חזרה ונעשית זונה. מלאתי משפט, משפט, הוא ודאי הקב״ה, צדק, זו היא כנסת ישראל, דהיינו המלכות, ומשום שנתעורר דבר אחר, שהס״א נתעורר בחטאם של ישראל, נסתלק הקב״ה שנק' משפט, ממנה, מהמלכות שנקראת צדק, ושורה בה רוח של מרצחים. ז״ש ועתה מרצחים. ומה ירושלים עיר הקודש כך, שאר בני אדם על אחת כמה וכמה. ז״ש, זאת תהיה תורת המצורע.