זהר

טו) כדין רוחא נחתא, וחד צולמא עמיה, ההוא דקאים בדיוקניה לעילא, בההוא צולמא אתברי, בההוא צולמא אזיל בהאי עלמא. הדא הוא דכתיב, אך בצלם יתהלך איש. בעוד דהאי צולמא אשתכח עמיה בר נש, קאים בהאי עלמא, ותרין אינון דמתחברן כחדא, ושלמה מלכא אזהר לבני נשא ואמר, עד שיפוח היום ונסו הצללים, תרי.

פירוש הסולם

טו) כדין רוחא נחתא וכו׳: אז יורד הרוח, וצלם אחד עמו, אותו צלם העומד בצורה של מעלה, שוקרא צלם אלקים, בצלם הזה הוא נברא, בצלם הזה הולך בעולם הזה. ז״ש, אך בצלם יתהלך איש. בעוד שהצלם הזה נמצא עמו, האדם מתקיים בעולם הזה, ואם הצלם מסתלק ממנו הוא מת (כנ״ל ויקרא אות ר״י) ושני צלמים הם שמתחברים יחד (שם אות רי״א). ושלמה המלך הזהיר לבני אדם ואמר, עד שיפוח היום ונסו הצללים. שנים.