זהר

טו) בההוא זמנא אדבר רבי אלעזר ואמר, ודאי אנת איהו ברא דרב המנונא סבא, חדו ביה, ואמרו, בודאי אי אנת הוית בהאי עלמא, הוינן קא נחתין מסוסוון דילן, והוינן אנן מחמרן בתר בעירך.

פירוש מעלות הסולם

טו) בההוא זמנא אדכר וכו׳: בעת ההיא נזכר ר׳ אלעזר, ואמר, ודאי אתה הוא בנו של רב המנונא סבא, שמחו עמו, ואמרו, בודאי אם אתה היית בעולם הזה, היינו יורדים מן הסוסים שלנו, ואנו היינו מחמרים אחרי החמורים שלך.
פירוש: סוד עיבור נשמת הצדיקים, מבואר בפירוש הסולם בראשית א׳ אות פ״ה במאמר דטעין חמרי, שה״ס הסיוע הנשלח ממרומים לאלה שהולכים בדרך ה׳ בכדי להעלותם ממדרגה למדרגה, כי לולא הסיוע הזה שהקב״ה שולח לצדיקים לא היו יכולים לצאת ממדרגתם, ולהתעלות יותר למעלה, ולכן שולח הקב״ה לכל צדיק וצדיק נשמה גבוהה ממרומים לכל אחד לפי מעלתו ודרגתו, ובתחילה אין הצדיק מכיר את הנשמה ההיא כלל, ונדמה לו שהיא נשמה נמוכה שנתלותה עמו בדרך, וזה נקרא עיבור נשמת הצדיק, והוא בעת שהנשמה של מעלה עוד לא גמרה את הסיוע שלה, וע״כ אינה נכרת מי היא. אלא אחר שגומרת כל הסיוע שלה והביאה את הצדיק אל המדרגה הרצויה, אז נכרת אצלו, ורואה את רוממותה וזה נקרא גילוי נשמת הצדיקים.
והנה נשמת רב המנונא סבא, היא נשמה מאד נעלה ואין קץ לרוממותה, והיא בחינת אור יחידה. ובנו של רב המנונא סבא הוא אור חיה, או ו״ק דאור יחידה. וסוד הזווג הגדול של גמר התקון נקרא נונא חדא הרומז לשער הנון, וימא רברבא הוא מלכות, וזה אמרו (באות י״ב) אנא הוא ברא דנונא חדא דשט בימא רברבא, והזווג הגדול הזה, בולע בתוכו כל הזווגים והנשמות שבכל העולמות כולם, כי כולם נכללים ומתבטלים בו כנר בפני האבוקה, ומבחינת התכללות זו, נקראים כולם בשם נונין, ולכן אומר ובלע כל נונין דימא, ואחר התקונים הגדולים הבאים לאחר שנכללו בזווג זה אפיק להון חיים לבר, כי נתמלאו מכל טוב מכח שבלע וכלל אותם בזווג הגדול שלו. ולזמנין איהו נפיק ביבשתא, היינו בעולמות התחתונים, לקיימא ביה וידגו לרב בקרב הארץ. (עיין זהר בלק אות נ״ה) מה דלית הכי לכל נונין דעלמא. תווהו וכו׳ מאן איהו אתר דדוכתך, היינו מקום מדרגתו, אמר להו אתר דדוכתי איהו מגדלא חדא דפרח באוירא שה״ס חכמה הנגלית על ידי יציאת י׳ מאויר ונשאר אור, שעי״ז שבה בינה להיות חכמה, כי מגדל הוא מלשון גדלות שהיא חכמה. ואויר ה״ס בינה, שבקטנות נכנסת המלכות שה״ס י׳ באור שלה ונעשה מאור אויר. ובהקדמת הזהר (אות פ״ח) כתוב מגדל חד דפרח באוירא רב ויקירא כי שם היה רב המנונא עצמו, והיכלו הוא היכל של משיח ולכן מציין אותו בשם רב ויקירא.
תווהו וכו׳ לא תימא לן מידי וכו׳ כלומר שהפצירו בו לגלות להם מי הוא אביו, אמר לון וכו׳ דכד צחי אפתח פומיה ובלע מיא דימא, שה״ס אורות החכמה, כי הים ה"ס המלכות מבחי׳ החכמה, וחכמה אינה מתגלה בשום ספירה מהמדרגה, רק בספירת המלכות, ועד שבעין שנה וכו׳ שהם ז׳ ספירות המלכות שכל אחת כלולה מעשר, כי להיות שהארת המלכות היא הארה שממטה למעלה בסוד הנקבה שפניה למעלה, וכל הארה שממטה למעלה אין בה רק ז״ת, כי אין החכמה הבאה משמאל יכולה להאיר בט״ס ראשונות שה״ס אור הזכר המשפיע ממעלה למטה, אלא במלכות לבדה, המשפעת ממטה למעלה.