זהר

ח) לבתר סטא זינא לזיניה, ואתו אינון ערב רב ועבדו ית עגלא, וסטו אבתרייהו אינון, דמיתו, וגרמו לון לישראל מותא וקטולא. אמר קב"ה, מכאן ולהלאה עובדא דמשכנא לא יהא, אלא מסטרא דישראל בלחודייהו. מיד ויקהל משה את כל עדת בני ישראל וגו'. וכתיב בתריה קחו מאתכם תרומה ליי'. מאתכם ודאי, ולא כקדמיתא דכתיב, מאת כל איש אשר ידבנו לבו. ויקהל משה וגו', מאן אתר כניש לון. אלא בגין דהוו אינון ערב רב בינייהו, אצטריך משה לאכנשא לון, וליחדא לון מבינייהו.

פירוש הסולם

ח) לבתר סטא זינא וכו': אח"כ נטה מין למינו, ובאו הערב רב ועשו את העגל, ונטו אחריהם מישראל כל אלו שמתו. וגרמו לישראל מות והריגה. אמר הקב"ה מכאן ולהלאה, מעשה המשכן לא יהיה אלא מצד ישראל בלבד. מיד, ויקהל משה את כל עדת בני ישראל וגו'. וכתוב אחריו קחו מאתכם תרומה לה'. מאתכם ודאי, ולא כמקודם שכתוב, מאת כל איש אשר ידבנו לבו. ויקהל משה וגו'. מאיזה מקום הקהיל אותם. אלא משום שהערב רב ביניהם היה צריך משה להקהיל אותם וליחדם מביניהם.