תוכן

ח. באצילות אין כלי בנפש רוח, ובא"ק אין כלי בט' ראשונות
רק באצילות, בסוד מיתוק מידת הדין במדת הרחמים, אנו מחשבין לשינוי צורה גם את המחזה ולמטה דת"ת, ששם הופרס הפרסא דבי"ע, ות"ת זו הוא בינה דאור ישר, ששם הותחל התגברותו של נאצל. אבל בחי"ג דאצילות אין עוד שום כלי מבחינת מלכות המסימת.
וענין הזדככות הגופין המוכן כגלגלתא וע"ב דא"ק ובטישות דאור מקיף באור פנימי, הרי יש בכל אחד מזדווגת ומסיימת, שהבטישות היו בבחינת מלכות המסיימת, ששורשה מתחיל בטבור דכל פרצוף מגעסמ"ב דא"ק, ואם כן גם אז אין לנו עסק בט' ראשונות, אלא רק במלכות של כל אחד מגעסמ"ב.
וענין הסתלקות האורות להמאציל, הרי הוא רק הזדככות המסך של מלכות המסיימת. גם ענין הסתלקות עצמו אין העדר ברוחני, אלא כל שינוי צורה הוא הוספה על אור הראשון, ועיקר השינוי נאחז וניכר רק במלכות המסיימת, ולא כלל בט' ראשונות. והאצילות לא כלל מחזה ולמעלה שהם ששה ראשונות.