תוכן

ח) ובזה תבין טעם, למה בכתר של או"א, עולים זו"ן שם בשבת מעצמן. בלתי שום תפלה, רק בתפלת מוסף לבדה, אשר היא עליית נוקבא בכל אמא כנודע, וממילא מספיק לשיעלו זו"נ בסוד הכתר, אך ביום טוב, הוצרכה תפלת מנחה להעלות זו"נ בכתר או"א, אך הטעם עם הנ"ל, כי בשבת עולה ז"א בפני עצמו בכתר דאבא, ונוקבא בכתר דאמא, ולכן אנו אומרים כתר יתנו לך במוסף לשבת, כי כל א' לוקח כתר שלם. אך במנחת י"ט, אין אנו אומרים כתר במנחה, אחרי שאז הוא קבלת הכתר הנ"ל, אמנם בהיות שכתר א' לבדו הוא, כי אבא נכלל תוך אמא, ואז הז"א לוקח חציו, ונוקבא לוקח חציו, אם כן אין כל א' לוקח כתר לעצמו רק חצי כתר, ולכן אין אנו אומרים כתר כלל במנחת י"ט. ואמנם ז"ס למה אנו אומרים כתר במוסף דשבת, ואין אומרים כתר במנחת י"ט. וכן גם כן מה ששאלנו תחלה, כי בשבת כיון שהז"א לוקח כתר דאבא לעצמו, ונוקבא לוקחת כתר דאמא לעצמה, ולכן הם נחלקים ממילא, ואין צורך לקבוע תפלה מחדש בפני עצמו בסוד הכתר, אך בי"ט אשר הכתר דאבא צריך לכלול ולהתלבש תוך כתר דאמא כנ"ל, כדי שאחר כך יעלו שם זו"נ, ויקחו זה חציו הימין וזה חציו השמאל, לכך צריך תפלה מחודשת לעשות בחי' זאת.