תוכן

ח) הכלל העולה, כי מלת פנימות, ר"ל פנים. ומלת חיצונית, ר"ל אחור. ובזה יובן, איך בתפילות החול, וכן בתוספת שבת, כתוב שעולה פנימיות של העשיה, ונעשה חיצוניות אל חיצוניות דיצירה, וכן בשאר העולמות. אלא שכיון שהפנימיות והחיצוניות שתיהן שוות, כי זה פנים, וזה אחור בערך הפנים המאירים ההם, א"כ הפנים התחתונים, יהיו אחוריים בערך האחוריים העליונים. וכמו שנתבאר בענין תבונה, שהפנים שלה הם אחור דבינה, וכן זהו ממש מה שאמרנו כאן, כי חיצוניות היצירה הוא שם מ"ה דאלפין, ופנימיות העשיה הוא האחוריים של שם זה עצמו. הרי כי כל אחוריים עליונים, גדולים מן הפנים התחתונים. וזה הנזכר כאן, צריך שתדע שמדבר בבחי' האורות והעצמות, כי לכך הוא בסדר תפילת דויהי נועם ואינו בסעודות שהם הכלים, והבן זה מאד.