תוכן

ח) והנה נתבאר, כי תחילת כל זווג וזווג, בין באימא, בין בנוקבא דז"א, צריך תחילה לעשותם כלי, ואח"כ ייחוד שני לזווגם להתעבר ולהוליד. והענין הוא, כי בכל לילה כשאנו אומרים המפיל חבלי שינה כו', אז ההוא רוחא שבנוקבא, חוזר ומסתלק ונדבק במקורו בז"א, ואין הנקבה מאירה מצידו, אלא מצד הבינה, שהיא הבונה את הצלע, עד שבבקר אז ויביאה אל האדם בשים שלום. ונמצא, כי הרי המלכות חזרה להיות בתולה, ולכן אנו צריכין לעשותה כלי בחצי הלילה, לה, וגם לבינה עילאה, כי אז מזדווגים או"א בסוד ביאה ראשונה, לעשות את האימא כלי. ואח"כ מזווג זה, נמשך זווג אל זו"ן דביאה ראשונה ג"כ אחר חצות, לעשותה כלי. ואח"כ ביום בק"ש דשמע ישראל, הוא הזווג ממש להוליד באו"א. ובשים שלום, הוא הזווג ממש להוליד בזו"ן. נמצא, כי זווגי חצות הלילה לאו"א ולזו"ן, הוא להכינם, שיהיו מוכנים לצורך זווג היום, וכעד"ז תמיד בכל יום ויום, לטעם הנזכר.