תוכן

ח) שמעתי ממורי הר"מ אלשיך זללה"ה, כוונה גדולה אחרת בענין האכילה, כי הלא נודע כי ב"פ צריך ליטול לכל יד ויד, ואח"כ לשפשף שניהם יחד. והנה ב"פ על כל יד ויד אינם רצופין, רק תרחץ תחלה ידך הימנית, ואח"כ ידך השמאלית, ואח"כ ימנית, ואח"כ שמאלית, ואח"כ תשפשף יחד. והנה כשתרחץ תחלה בידך הימנית, תכוין בד' אותיות הויה פשוטה, ואח"כ במילואה באלפי"ן, הרי הם י"ד אותיות, כמנין יד, וז"ס יד ימין. ואח"כ יד שמאלית, תכוין אל דרך הנזכר ממש. ואח"כ תחזור ותרחץ יד ימין פעם שנית, ותכוין במילוי המילוי דמ"ה, שבו כ"ח אתוין, ותכוין להמשיך הכ"ח אותיות עם הי"ד הראשונים הרי מ"ב, כי ע"י המ"ב אתה מעלה הידים מתוך הקליפה כנודע. ואח"כ תחזור לרחוץ יד שמאל פעם שנית, ותכוין ע"ד הנזכר ממש. ואח"כ תשפשף פעם א' ביחד, ותכוין במ"ב אחר של מ"ה ע"ד הזה שהוא פשוט ומילוי ומילוי המילוי, והרי הכל הם ג"פ מ"ב. מ"ב בימין, ומ"ב בשמאל, ומ"ב באמצע, כי הם ג' ידים כנודע. ולפי שמ"ב האמצעי הוא מכריע, לכן הוא נעשה ע"י שפשוף ב' ידים ביחד, ואמנם כל הג' הם מ"ה דאלפי"ן, כי אדם הנוטל ידיו הוא בסוד זעיר שהם מ"ה גימט' אדם, ולכן כל הג' קוין שלו הם של מ"ה.