חיפוש בספרים
חיפוש לפי שם מאמר או כותרת

אות ח

תוכן

ח) אלו הז' מינים שנשתבחה בהן א"י, שצריך הנוקבא הנקרא א"י, להשתבח ולהתברך מן הז' שלו, והם הז' שנשארו למעלה, ומלכות שבה הרי ז', ונעשית בחינת זכר עליו כמבואר, וזהו מוכרח, מפני שכל הפירות יוצאות מן הארץ, ואינם מעלמא דדכורא, אלא מזאת הבחי' היא, החטה ושעורה. חטה מימין, מצד החכמה, ונובלות החכמה של מעלה תורה, שהם כ"ב אתוון, כמנין חט"ה. ובקליפה אתמר תחת חטה יצא חו"ח, ג"כ עולה כ"ב, כי גם זה לעומת זה עשה אלהים. שעורה מן שמאל, ותמצא שער ה' עולה ב"פ מנצפ"ך, עולה תק"ס, ועם י' אותיות וכללות ה"ג עצמן, הרי ט"ו ותק"ס, כמנין שער ה', ולהיות שהוא משמאל, הוא בחינת גבורה, דממנה דינין מתערין, ולזה סוטה מביאה מנחת שעורים, שהם כח כל הגבורות. גם גבריאל הוא מבחינת זו, ולזה קס"ת הסופר במתניו, כי קסת עולה ב"פ מנצפ"ך, ומשם הדין יוצא, אשר בו ממיתין כל העולם, כמ"ש והתוית תיו על מצחות האנשים. וכאשר הקליפה גוברת, נאמר ותחת שעורה באשה, שהוא אלהים ביודין וח' אותיות המלוי לבד בלתי הפשוט, כמנין באשה.