תוכן

ח) ואמנם אם תשאל ותאמר, כי הלא ביארנו, בעת יניקת ז"א מן התבונה, הוא מוכרח שיהיה בין זרועותיה, כמו שהוא מגיע ראשו בזמן הגדלות, כדי שיוכל ליניק, ואז ראוי שיניח תפילין. והענין: כי הוא ביניקה, נקרא רביצה על הבנים, וסוד רביצה זו פירוש הוא, שיורדת למטה האם, ומשפלת עצמה, כדי שיוכל הז"א להיניק ממקומו. אך בגדלות, הז"א עצמו עולה, ואינה יורדת. ואני מסופק אם זה שמעתי, או להיפך, כי הז"א בגדלותו אינו מגיע רק עד ת"ת דתבונה, אך ביניקה האם מגבהת אותו בין זרועותיה חו"ג כדי להניקו, כי שם מקום הדדים, ונמצא הוא גבוה כמו בשבת, ואין כאן מקום תפילין.